capitalmarkettaxation

מיסוי רווחים בשוק ההון

מסחר בשוק ההון עשוי להיראות אטרקטיבי ליצירת רווחים אך כדאי מאוד לעשות זאת בשיקול דעת, תוך שימוש במערכת מסחר שתאפשר שימוש בטכנולוגיה לצורך ניהול יעיל

של המסחר בזמן אמת והשגת תשואות בתיק ההשקעות. החל משנת 2003, רווחים מפעילות בשוק ההון חייבים בתשלום מס הכנסה. בימים בהם שער המט"ח נמצא בשפל, השקעות בשוק ההון צוברות הפסדים מירידת ערך של המט"ח בו נקוב נייר הערך ועולות סוגיות מס בנושא קיזוז הפסדי הון. מאמר זה יידון במרבית הסוגיות ובפתרונן.

המס מחושב רק לאחר מכירת ניירת הערך ושיעור המס בגין הרווח הוא קבוע ונע בין 15% לבין 25% בהתאם לאפיק ההשקעה ללא קשר לגובה ההשקעה או הרווח.

גביית המס מבוצעת באופן ממוחשב באמצעות הגוף הפיננסי בו מוחזקת ההשקעה (בנקים, חברות הביטוח וכדומה) בעת מימוש ההשקעה ובתחילת השנה העוקבת נשלח טופס 867 שמרכז את כל המידע בגין הפעילות בשוק ההון באותה שנה, הכולל בין היתר: תמורה ממכירות, רווחים ממכירת ניירות ערך, המס שנוכה במקור מאותם רווחים והפסדים שנוצרו מניירות הערך.

שיעור המס הוא קבוע ואין מדרגות מס כמו במס הכנסה על שכר עבודה או על הכנסות מעסק. כמו כן, ניתן אף לקזז הפסדים מניירות ערך כנגד רווחים מניירות ערך אחרים וזאת לצורך הקטנת חבות המס. זכרו – כל עוד אין "מימוש" (מכירה) של נייר-הערך אין "אירוע מס".

מיסוי השקעות צמודות דולר

התחזקות השקל מול הדולר הגיעה לשיאה מזה 12 שנים וטרם נמצא פתרון שיבלום את התרסקותו וזאת על אף התערבות (באמצעות רכישת מט"ח) של בנק ישראל בשוק המט"ח באופן משמעותי. ייתכן כי הפחתת הריבית על השקל תפעיל טריגר להתחזקות הדולר, תגדיל את הפער בין הריבית על השקל לבין הריבית על הדולר. כתוצאה מכך תגדל האטרקטיביות של הדולר, שעלולה להעלות את שער המטבע האמריקאי. לא ניתן לקבוע נחרצות את כיוון הדולר אחרי תקופה של ירידות וקשה לחזות מה יוליד יום במגמתיות.

מגמת הירידה היא פנטזיה נהדרת עבור ציבור הצרכנים והיבואנים. ככל שהשקל מתחזק, מוצרי יבוא נעשים זולים יותר ולכן נדרשים להוציא מכיסם פחות שקלים. מנגד, ישנם מי שעבורם הירידה בשער המט"ח מהווה פגיעה קשה. היצואנים, לדוגמה, שעל כל יחידה שהם מייצאים, הם מקבלים פחות שקלים וכך גם ציבור המשקיעים שמנהלים מסחר באמצעות השקעות בנכסים צמודי מט"ח שחווים הפסדים רק מעצם החזקתם בנכס צמוד הדולר, אף אם לא ביצעו שום מכירה. במקרים קיצוניים, ישנם תיקי השקעות שהניבו רווחי הון בשוק ההון, אך השפעת ירידת שער המטבע הקטינה משמעותית עבורם את נתח הרווח.

 

סוגיית מיסוי השקעות צמודות דולר וקיזוז הפסד הון שמקורו בירידת שער המט"ח נדונה מספר פעמים בבתי המשפט כאשר נישומים הניבו "הפסדי הון" כתוצאה מירידת שער החליפין וביקשו לקזז את הפסד ההון כנגד רווח הון שנוצר להם ממכירת ניירות ערך אחרים. פקיד שומה לא קיבל את טענתם והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט (פס"ד מוזס ונכסי ארקין), שהחליט לקבל את גישת פקיד שומה (גישת שני נכסים: נייר ערך + מט"ח בו נקוב נייר הערך) וקבע כלל, שהפסדים שמקורם בירידת שער החליפין, לא ניתנים לקיזוז מהטעם שניתן לבודד את רכיב שער החליפין משאר רכיבי נייר הערך ולמדוד את השינוי בו. מאחר ורכיב השינוי בשער החליפין אינו ממוסה כאשר נוצר רווח הון (רווח הון אינפלציוני פטור nמס משנת 1994), אז אין לקזזו כאשר נוצר הפסד הון. זאת אומרת במקרה של נייר ערך צמוד מט"ח, הפסד ההון יחושב בערכו "הראלי", דהיינו, לאחר ניכוי הירידה בשער המט"ח.

 

אין חולק על כך שהפסד הון מוגדר בסעיף 88 לפקודה כערך נומינלי. מקור המחלוקת בין הצדדים היה בפרשנות סעיף 92 (א) (1) לפקודה, שמבקש ליצור מעין "תמונת ראי" בין רווח ההון לבין הפסד ההון. סעיף זה קובע תנאי סף לקיזוז הפסד הון, לפיו רק הפסד הון שאילו היה ריווח הון היה מתחייב במס הנו בר קיזוז. במילים אחרות, במקרה של הפסד הון החישוב הוא נומינלי, אבל אם בהפסד גלום ירידת שער חליפין אזי מרכיב זה לא יהיה ניתן לקיזוז מכיוון שאילו היה "רווח הון" הוא לא היה מתחייב במס.

למשרדנו ידע וניסיון של 15 שנים בתחום מיסוי ניירות ערך. לקוחות המשרד משתייכים לענפי פעילות מגוונים, ביניהם: מסחר, פיננסיים ושוק ההון. המשרד מספק ייעוץ מס למשקיעים יחידים, סוחרים עצמאיים, וחברות נוסטרו, כתיבת חוות דעת והגשת בקשות רולינג בסוגיות מורכבות. כמן כן משרדינו מנוסה במיסוי בינלאומי, מיסוי רילוקיישן , ייעוץ מס רילוקיישן, מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל

 

 

 

 

This website was created for free with Own-Free-Website.com. Would you also like to have your own website?
Sign up for free